Hentai Tap! טיפה, טיפה, טיפה, נופלת... HentaiTap.com מגיע, וכדאי שתהיו שם כדי לתפוס כל ציצית מלוכלכת ב-2D שהם יזרקו עליכם. לא, אני רציני… לחבר'ה האלה יש יותר מ-46 אלף עמודים של גלריות הנטאי! אני לא המצאתי את המספר הזה מהתחת! לא מאמינים לי? תבדקו בעצמכם. כל האתר הזה מרגיש כאילו משאית-קון דרסה אותי והעיפה אותי לאיזשהו איסקאי ארור, שבו הדבר היחיד שנדרש ממני הוא ללטף את הזין שלי ולהתבונן במה שהמוח היפני המלוכלך יכול להמציא עם מספיק שנים של בדידות ודחפים מודחקים. ובנוסף לכל זה, האתר הזה ממש קל לניווט! הם פשוט זורקים לך את הדפים, אומרים לך באיזו שפה הכתוביות, ואתה כבר מתחיל לאונן כמו גרימלן קטן ופתטי בפינה העלובה שלך.
תן לי לקחת אותך למסע נוסטלגי קצרצר. ההנטאי הראשון שלי אי פעם היה "Itadaki Seieki". אני יודע שזו סדרת אנימציה, לא מנגה, אבל היא עדיין הציתה בי חיים חדשים לגמרי. נתקלתי בו לפני שנים, כשהייתי מצפה לסרט פורנו מצויר אקראי, ובמקום זאת קיבלתי את הילדה הסוקובוס עם השיער הוורוד, שמרוקנת את הבחורים עד תום עם חיוך. פתאום פורנו רגיל עם שחקנים אמיתיים הרגיש… לא כל כך כיף. הייתי צריך את הפרצופים המוגזמים, את הזוויות הבלתי אפשריות, את הדברים שרק דו-ממד יכול לספק. אחרי זה, נזכרתי בהתאהבות האנימה שלי… אנדרואיד 18! יש משהו בבלונדינית הצונדרה עם הגוף המושלם, שנחרבת לחלוטין בכל דרך אפשרית, שמרגש אותי אחרת. אמנים לוקחים את הגישה הקרה שלה וממיסים אותה לאהגהאו ולעומס יתר של קרם-פיי. בזבזתי ערבים שלמים על גלריות שבהן היא מנוצלת על ידי גוקו, על ידי טראנקס, על ידי אלמונים אקראיים, על ידי זרועות, על ידי מכונות, על ידי אלוהים יודע מה לעזאזל בשלב הזה. הנקודה היא: כבר הייתי בעבר בתעלות המטונפות של ההנטאי. התחלתי לפני יותר מעשור, ועדיין הולך חזק.
לחקור או להתפוצץ
עכשיו בואו נבין איך HentaiTap.com עובד. אתם יכולים להישאר בדף הבית ולדפדף שם בתכנים הפורנוגרפיים שלכם, או להיות חובבי 2D מתורבתים ולהציץ בסרגל הצדדי משמאל. שם יש את כפתור ה"אקראי", שיכול לטעון כל דבר, החל מחברי יאקוזה שמנצלים מלצרית ועד זרועות שמזיינות בחורה מפוחדת עם כנפיים במערה מוזנחת. אחר כך, יש את תפריט התגים. החומר כאן פשוט אקראי… בעיקר אוסף של אותיות ומספרים מחוברים יחד שאני די בטוח שאמורים להידמות לשמות משתמש או לשמות בדויים של אמנים? אני לא ממש מבין את זה. ואז יש את מדור הפרודיות. אתם יודעים מה תמצאו כאן. החלק האירוני בפיד הזה הוא שאם תמיינו אותו לפי פופולריות, הפרודיה הפופולרית ביותר נקראת "מקורית".
די טיפשי… אבל מיד אחריה מופיעות פרודיות על פרויקט טוהו, חומר הנטאי של פוקימון, ו-Fate Grand Order. כמובן, אחרי הפרודיות תוכלו לגלוש לפי אמנים. הפופולריים ביותר הם Crimson, Ankoman, ו-TwistedScarlett60. ואם אתם רוצים לראות דמות אנימה ספציפית שעוברת על זה, אז תגלשו למדור הדמויות, שם תמצאו דמויות כמו נמי, צ'ון-לי, טיפה לוקהארט, וכל הציצים המלוכלכים האלה ב-2D שמנוצלים. ו... המדור האחרון שניתן לגלוש בו הוא "קבוצות". אבל משום מה, ה"קבוצות" האלה דומות יותר לפלייליסטים או לגלריות. קצת מוזר.
אוקיי, אני חייב להוריד את זה מהלב: הנטאי עם זרועות כבר כל כך מוערך יתר על המידה. אני מבין את הקסם שבזה. אני מתכוון, יש לך בחורה חסרת אונים, איברים מתפתלים בלי סוף, חורים שממולאים מעבר לכל היגיון, ה"אוי לא, אני גומרת שוב" הקלאסי עם ה-ahegao… זה סיפק את הצורך לפני עשרות שנים. אבל זו אותה נוסחה משעממת כבר לנצח. כל גלריה שנייה עדיין מובילה עם זרועות, כאילו זה משהו פורץ דרך. זה חייב להיעלם. תוציאו את הזין של הדיונון לפנסיה. ראינו מספיק. תנו מקום לקונספטים מעניינים יותר! תראו לי כמה פרודיות הנטאי המבוססות על "Chainsmoker Cat"! תכריחו את יאני נקו למצוץ זין תמורת סיגריה. תגרמו לנישי לספר בדיחות מטופשות עם שתי אצבעות באוויר בזמן שהתחת העבה שלה נהרס. תכניסו לשם את בעל הבית הקירח האהוב עלינו, אוטאני, ותכניסו אותו לאורגיה עם כל בנות החתול. לעזאזל… לחרא הזה יש כל כך הרבה פוטנציאל! ואתם עדיין תקועים על זרועות.
טעם דפוק
תראו, למרות שבכל שאר הקטגוריות ב-HentaiTap.com יש מיון לפי פופולריות או לפי תאריך פרסום, בדף הבית עצמו אין את זה! ובכנות, אני לא יכול להאשים אותם בזה! אני מתכוון, איך לעזאזל מדרגים 46 אלף דפי הנטאי? זה לא משהו שסתם עושים. אבל… הצלחתי למצוא כמה מנגה הנטאי שנחקקו בזיכרוני ועזרו לי לגמור בגדול. התחלתי את העניינים באוננות מול יצירת המופת הזו שנקראת "הסיפור על איך הפכתי את אחותה של החברה שלי לחברת המין שלי". כן, שם ארוך בטירוף. מתברר שלגיבור יש חברה נימפומנית שהוא מזיין 24/7… כל הזמן, פשוט כל הזמן. אחותה מאוננת בזמן שהיא מקשיבה להם. לעזאזל, אפילו אמא שלה עושה את אותו הדבר! ואז אחותה מתחננת אליה שתשתף אותה, ואתם יודעים לאן זה מוביל. בסך הכל חומר טוב. אחר כך צללתי לעומק וסיימתי את העניינים עם ההנטאי הזה שנקרא "New Station". הפכתי את אחותי לפוטה. אחסוך מכם את הפרטים. רק תדעו שסגנון האמנות מרגיע וסקסי במיוחד. וכן, הטעם שלי בהנטאי ממש מגוון. אל תפקפקו בזה!
עם זאת, אתם יותר ממוזמנים להטיל ספק בטעם שלי במנגה האמיתית. לא בדברים ההנטאי. אז תראו, הטעם שלי במנגה נוטה חזק לכיוון הסיינן, דברים דפוקים כמו "Oyasumi Punpun" ו-"Homunculus". כן, דלק לטראומה ממש כאן. פעם הייתי נשאר במסלולים הבטוחים של שונן או הנטאי רגיל. עכשיו אני רודף אחרי סיפורים שמשאירים אותי בוהה בתקרה, תוהה אם החיים שווים את זה או לא. הספירלה האומללה של "Punpun" פגעה בי כמו משאית. "Homunculus", עם אימת הגוף הגרוטסקית וההתמוטטויות הפסיכולוגיות שלו, גרד גירוד שלא ידעתי שיש לי. כלומר… אני נהנה מהצד האפל של החיים… הדברים המטורפים שהורים טיפוסיים מסרבים לדבר עליהם, ולראות אותם מוצגים בייצוג אמנותי, בפאנלים בשחור-לבן, ודמויות שאפשר להזדהות איתן אבל גם להתעב אותן בו-זמנית – זה מעורר איזה עניין מוזר. זה כמעט כמו פטיש. לעזאזל, אני חייב להזכיר את "21st Century Boys" כבר שאני בעניין! בלעתי את כל הסדרה במרתון תוך ערפול חושים מחוסר שינה, וזה השאיר בי חותם בלתי נמחק. אני לא רוצה להרוס לכם את החוויה אם תחליטו לקרוא אותם, אז אני אעצור כאן.
תקראו במקום זה מנגה הנטאי
את אותו סוג של שטויות דפוקות אפשר למצוא ב-HentaiTap.com, בהחלט… אם אתם מוכנים לחפש את זה, כמובן. תראו, כשאתם יוצאים למסע לחיפוש הנטאי חדש, או שאתם מכירים את האמנים וההעדפות שלכם, או שאתם פשוט צוללים ישר לתכנים בעמוד הראשי. אף אחת מהאפשרויות לא מאכזבת.
נהניתי מאוד רק מלגלול בין הכותרים כאן, והעובדה שהם תומכים בתרגום רב-לשוני לכל סדרה, עם תוויות ברורות המציינות באיזו שפה מדובר, הופכת את האתר הזה לאטרקטיבי עוד יותר. אלה ממש הדברים היחידים שאתם צריכים… כל השאר מגיע מעצמו ככל שאתם נשאבים לעלילה עם הזין בחוץ.
חוץ מזה, אני רוצה להקים ערוץ הומור מנגה משלי. רק אני מדבר על השטויות המטורפות שקראתי בטון מצחיק, בדיוק כמו שאני עושה בביקורות האלה. הייתי יושב שם ומנתח עלילה של "אחות-פוטא" או את ספירלת הטראומה האחרונה של פונפון עם דמויות צ'יבי מונפשות קטנות והקמע הג'ינג'י שלי, שיצונזר קשות כי הנחיות יוטיוב מאוד ברורות לגבי מה הן חושבות עליי. תראו, בסופו של דבר כולנו נמות. אז בואו פשוט נעבור על הנטאי במקום. תוכניות רציניות, מטרות לעתיד, קריירות שנבנו בקפידה… שום דבר מזה לא ישרוד את מוות החום של היקום או את "טראק-קון" שעשוי לפגוע בנו מחר ולהעביר אותנו לעולם איסקאי עם אלוהות שתצחק עלינו. אני יכול לבזבז חודשים בלחץ על זוויות צילום ותמונות ממוזערות לערוץ מנגה, או שאני יכול לפתוח עכשיו כרטיסייה נוספת ולבזבז שלוש שעות על איזו יצירת מופת דו-ממדית מלוכלכת עם תמיכה בשפות רבות.
