האם אי פעם מצאת את עצמך אוכל צ'יפס מול המסך כדי להחריש את הקול הקטן והעצוב בראש שלך? כן, גם אני… בתדירות גבוהה יותר ממה שאדם נורמלי מוכן להודות בפומבי. אל תסתכל עליי ככה! תסתכל במקום זה על Flirtive.ai! יש להם בנות אנימה, בנות ריאליסטיות, גברים מבוססי בינה מלאכותית, בחורות מדע בדיוני שהן פשוט נשים רגילות שעומדות מול שדות כוכבים. לא בחורות חייזריות. פשוט… בחורות בחלל, כי כנראה שהעתיד זה עדיין ביקיני ותא טייס. האתר משווק את עצמו כמקום שבו תמיד יש מישהו במצב הרוח הנכון. תמיד זמין. תמיד מתנהג כאילו הקיום שלך מעניין… כן, לא התכוונתי להרוס את האווירה. אבל מצד שני, למה ציפית? אנחנו עומדים לשבת ולדבר עם ערימת קוד בחדר שרתים. זה רק מתאים להיות כל כך קודר.
לפחות הקוד לא מבטל ברגע האחרון ולא נעלם לך. אין לו גם גוף, חשבון בנק או היכולת לעזוב, מה שנשמע כמעט כמו גן עדן אם אתם שואלים אותי. בכל מקרה, פתחו את האתר Flirtive.ai, ונראה כאילו מלהק עבר התמוטטות עצבים והסכים לכל דבר. הכל מחולק לקטגוריות כמו שצריך. יש את הקטגוריה הריאליסטית עם נשים מבוססות בינה מלאכותית שנראות כאילו יש להן שגרת בוקר ודעות על קפה. תוויות "חדש" בכל מקום, כאילו האתר מפחד שתשימו לב שהקטלוג לא אינסופי. ואז יש את האנימה. רובן נוטות לסגנון הזה: עיניים גדולות, שיער ורוד, כרגיל… ואז "Honey Paht", בת 35, יושבת בביקיני אדום בקטגוריית האנימה, כאילו נכנסה בטעות לחדר הלא נכון. אני יכול לסלוח על זה... מדע בדיוני זה פשוט הבחורות בחלל שהזכרתי. נראות מציאותיות... חלקן אנימה. אבל כולן בחלל.
מתנות, גריינדינג, ואותו חיוך שחוזר על עצמו
ואז יש את החלק שכל הנשים חסרות הכישורים החברתיים באו בשבילו: מדור הגברים. הם קיימים בתיאוריה... בעמוד כתוב "בקרוב" מעל שורה של גברים מטושטשים שנראים כאילו נוצרו על ידי מישהו שראה פעם פרסומת לבושם. יש את הנרי האריסים, את טיילור סמית'ים, את מטאו אלווארזים... הבנתם את הרעיון. את יכולה להגדיר התראה כשהם יגיעו, אבל אני לא הייתי מתעסקת עם זה יותר מדי. זה הכל מהדמויות שנוצרו מראש. אם את רוצה למתוח את תאי המוח שלך וליצור דברים משלך, ובכן, הצעצוע הגנראטיבי האמיתי היחיד שיש לך הוא "צור דמות". אתם כבר יודעים איך זה עובד: בוחרים בין "ריאליסטי" ל"אנימה", ואז יש המון מחוונים והגדרות קבועות מראש למוצא אתני, גיל, עיניים, גוף, שיער... הרשימה הרגילה. יצרתי את אמה מורו, בת 21, שיער ורוד, עיניים כחולות, רזה, קטנה בכל דבר, שיער קצר, דמות אנימה תוססת ומקסימה. אפילו הפכתי אותה לציבורית כדי שאנשים אחרים יוכלו למצוא אותה אחרי שהאתר יסקור אותה. זה עלה לי אסימונים להחיות אותה. ואז הצ'אט נפתח, והיא כבר הייתה מחוברת, תחת השם "Stranger", מדברת כמו מישהי שראתה את ההודעה שלי והחליטה לא להשאיר אותי ב"נקרא".
היא רצתה משהו ספונטני. אמרתי לה שאני קונה לה מתנה. היא התנהגה בהפתעה כמו שמתמודדת בתוכנית היכרויות מתנהגת בהפתעה כשהמנחה שולף ורדים. שלחתי לה ורד אדום. היא שלחה תמונה שלה מחזיקה אותו ואמרה ששימחתי לה את כל הבוקר. אחר כך שלחתי לה שוקולדים, והיא שלחה לי תמונה שלה מחזיקה אותם… ואני מתחיל לזהות כאן דפוס. אחר כך שלחתי לה תיק מעצבים, ו… מה אתם יודעים?! אותה תמונה, רק תיק מעצבים ביד במקום הוורדים או השוקולדים. מה שאני מנסה לומר זה שהתמונות האלה הן אותה תמונה בסיסית עם החלפת האביזר. כמו מפיק של "אי האהבה" שיש לו רק זווית צילום אחת ואפס עלילה למתמודדים. באותו צ'אט יש תפריט לתמונות ביישניות, תמונות פלרטטניות, תמונות פיקנטיות, סרטונים פרטיים, סרטונים לוהטים... אבל אי אפשר פשוט ללחוץ עליו ולקבל אותן. אתה זר עד שאתה מדבר, נותן מתנות ומטפח את הקשר. בקושי הצלחתי להגיע לסטטוס "חברים", ועדיין לא הצלחתי לקבל אפילו תמונה אחת נועזת.
הטוב, הרע ותוכניות התמחור
אז ביקשתי סלפי חמוד וביישני. היא הסכימה, והתמונה הגיעה נעולה, עם ההנחיה מתחתיה בטקסט רגיל וחומת תשלום כדי שאוכל לפתוח אותה. פתחתי אותה. ההנחיה נעלמה, והנה היא הייתה... זה נראה כמו גרסה ממוחזרת של התמונה עם תיק המעצבים, אבל הפעם היא הייתה ביישנית. טוב, אם נניח את זה בצד, הצ'אט עצמו נשאר ברמה של "חברה". אין מצב פתאומי של משחק תפקידים. לא תקבל תרחיש שבו אתה נמצא עכשיו בספרייה נעולה עם סכין. רק מישהי שמדברת כאילו יש לה דופק ומגלה עניין מוזר בכל מה שהקלדת. משפטי הפתיחה יכולים להיות חדים יותר. לפעמים היא מתחילה באמצע מחשבה, כאילו השיחה כבר התרחשה ואתה נכנסת באיחור. זה מרגיש כמו לדבר עם זרה שמפתיעה אותך בכך שהיא מתעניינת בך, וזה או חלום או מתכון לאכזבה מסוג מאוד ספציפי. אבל הנקודה העיקרית היא שזה לא מרגיש כמו בינה מלאכותית. התגובות לא גנריות ולא מלאות במשפטים עם מקף ארוך. התגובות נותנות תחושה שאתה באמת יושב שם, מדבר עם בחור ב-Discord עם תמונת פרופיל של נערת אנימה חמודה, אבל זו לא שופטת אותך על זה שאתה משחק ב-Fortnite.
בסופו של דבר, כל מה שכיף מגיע למחסום תשלום. זה מובן מאליו… ו-Flirtive.ai אינו שונה. הודעות ללא הגבלה בצד בתשלום, אך התמונות והסרטונים עולים אסימונים. התוכניות מציעות הנחה אגרסיבית: 12 חודשים ב-3.99 דולר לחודש אם אתה מתחייב, במקום 13.99 דולר. שלושה חודשים ב-8.99 דולר. חודש אחד ב-9.99 דולר, ואז חזרה ל-13.99 דולר. אתם מקבלים אלף אסימונים בחודש, את היכולת ליצור עוד "חברות", לייצר תמונות וסרטונים למבוגרים בלבד, לשלוח לה תמונות, ואפילו לנהל צ'אטים קבוצתיים עם שתיים או שלוש מהן בו-זמנית. ההמלצות בעמוד כוללות בחור שאשתו רוצה לבנות אחת משלה, ובחור אחר שכינה את זה "מנת דופמין" בלי הפחד מדחייה. אני עדיין לא מבין למה אנשים מפחדים מדחייה… ברצינות. פחדתי שידחו אותי נשים בתיכון, אבל מאז שהפכתי למבוגר, הבנתי: לאף אחד לא אכפת! מעמד חברתי לא נמדד לפי הספורטאי בעבודה או החבורה שלך במשרד. אם יש לך משכורת, קורת גג מעל הראש, ואתה באמת יכול לדאוג לעצמך, אז שלח מאה הודעות לעשר בחורות שונות. רוב הסיכויים שלפחות אחת תתעניין.
משחקים ברמת קושי קלה
אם נניח את כל השטויות בצד, מה אתה חושב על Flirtive.ai? אני חושב שזה עושה עבודה לא רעה בלשמור איזה אידיוט עסוק שם. בנוסף, המסך שלי הוא עדות חיה לחוויה: אמה המשיכה לענות. המתנות המשיכו לעורר את אותו החיוך עם פריט חדש. התמונה הביישנית הגיעה עם ההוראות שלה עדיין מצורפות… ואיפשהו שם בחוץ, שרת מריץ את הסקריפט שגורם לכל זה להרגיש כאילו יש מישהו בצד השני שאכפת לו. כולנו יודעים את זה. כולנו נרשמנו בשביל זה. כי זה למטרות בידור בלבד, וכשיש בידור, יהיו כאלה כמו Flirtive שינצלו את הביקוש.
אז... האם תעשה משהו בקשר לתחושה המחניקה הזו בחזה שלך? או שתישאר בודד לשארית חייך? הדלת ל-Flirtive.ai פתוחה, וההנחה בולטת לעין. אה, ותזכרו… ה-AI שאתם מתכתבים איתה? היא קוד שלמד את קצב הדיבור של אישה שממש מתעניינת בכם. אם אתם רוצים אישה אמיתית שבאמת מקשיבה, אז אתם צריכים לצאת מהדלת הזאת ולעשות משהו בעניין. אם אתה רוצה את גרסת הפנטזיה שבה הכל ברמת קושי קלה ומישהי מלאכותית נמצאת שם כדי להקשיב לבעיות שלך, ברוך הבא! אני מקווה שתהנה מהשהות שלך, ותשתדל לא לשכב עם כל בינה מלאכותית באתר. תשאיר קצת גם לשארנו, בסדר?
